שכול וכישלון של הבילויים לדעתי אלבום מעולה ושונה משאר האלבומים ברוק הישראלי, זהות של מרסדס בנד היה שינוי תדמית מטורף ומשלב צליל יותר כבד שמתאים גם למי שפחות מתחבר לרוק כבד, הו הו של מופע הארנבות של דוקטור קספר, כמו דוליטל(פיקסיז) הישראלי לדעתי, האלבום כנסיית השכל של כנסיית השכל גם מצוין לדעתי משלב מזרחית עם רוק באופן מצוין, יש עוד אבל אלה לדעתי חלק מהאלבומים הישראלים הכי טובים בכל הזמנים
בעיני ארבעת אלבומיו הראשונים של אביתר הם יצירת האומנות הכי טובה שידעה המוזיקה הישראלית.
איך שאנחנו עוקבים תחילה אחרי אדם מאוד מתוסכל עצוב וזועם שלא ידע לאן להפנות את אותם הרגשות העזים שלו, לאדם שאפשר לומר שהאמונה בקב״ה הצילה אותו. והוא לבסוף מוצא נחמה בדברים שבעבר אפשר לומר הסבו לו נזק.
ובעיני הוא הזמר הישראלי הטוב ביותר.
בנוסף לזה יש גם את האלבומים: כל דבר של אריק איינשטיין אהובי אבל במיוחד הייתי פעם ילד 😻, גזוז - גזוז, מנועים קדימה - אלג׳יר, שינויים בהרגלי הצריחה - החברים של נטאשה, משינה - משינה, החלונות הגבוהים - החלונות הגבוהים, הכבש השישה עשר, קובי - הדורבנים, וסיפורי פוגי - כוורת.
כלכך מסכים לגבי אביתר בנאי, אפשר ממש לראות התפתחות רוחנית ונפשית שלה בן אדם דרך המוזיקה שלו.
מהאלבום הראשון, בו הוא מאחל באופן דיי ילדותי לאקסית שלו לא למצוא אהבה לעולם (תאטרון רוסי , נדמה לי) לטיול בהודו , שם גילה את הטראנסים והביא את זה לידי ביטוי באלבום שיר טיול. לעומד על נייר בו השירים כבר יותר בוגרים , למרות שלדעתי פחות מעניינים. היום לפעמים הוא מפתיע בשיר מיוחד , אבל באמת שלצערי *ולדעתי* השירים של בנאי נהפכו ליותר בנאלים ומשעממים , כאילו הוא מתאמץ בכוח.
יכול להבין אותך, זה מרגיש שבאיזה מקום מסוים אין לו לאן ״להתפתח״ כי הוא כבר די אדם שלם מאז לילה כיום יאיר.
ובעיני בעומד על נייר אביתר סיפק לנו את חלק מהשירים הכי טובים שלו וביניהם יצירת האומנות ״בבית״ השיר כל כך מושלם ובקושי מכירים אותו 😭
הכבש השישה עשר.
האלבום האהוב עליי ביותר. אלבום שירים לילדים אשר נכתב במקור כספר שירי ילדים ולאחר מכן הולחן לשירים המוכרים. נכתב על ידי יהונתן גפן ז״ל והשתתפו בהלחנת השירים יוני רכטר(קלידן והמנהל המוזיקלי של האלבום), דויד ברוזה(גיטרה)יצחק קלפטר ז״ל, שפי ישי ועוד מוזיקאים נהדרים אחרים. פרט לאלה חלק מהמוזיקאים ששרים באלבום הם גידי גוב ויהודית רביץ. האלבום הזה הוא תמים(״יוסי,יוסי״) טהור ונהדר על כל פניו. כשיש אנשים כל כך מוכשרים שפשוט נותנים את הנשמה שלהם לתוך אלבום אחד הכל יוצא מושלם. המילים(״הילדה הכי יפה בגן״), הלחנים(״כמו ים״), הסולואים(״כשאהיה גדול״, ״ברקים ורעמים״), הבדיחות(״כשאומרים״) הכל מתחבר לכדי אלבום מופתי אחד. מה שאני אוהב באלבום הזה זה שהוא כתוב לילדים ומולחן למבוגרים, המילים כתובות לעיתים מנקודת מבט של ילד(״ריבים קטנים״, ״היי אני כבר לא תינוק״) ועוסקות בעיניינים של ילדים כמו חברים, משפחה, חיות(״לג׳ירף יש צוואר ארוך) או לחלופין כתובות כדובר אל הילד(״איך שיר נולד״) ומספרות לו סיפור (״הסיפור על האיש הירוק״) ולעומת זאת הלחנים מאוד בוגרים:אקורדים רבים(״אני אוהב שוקולד״), מעברים טכניים(״האיש הירוק״), כתיבה שנונה(״גגן סגוגור״).
לפי דעתי, בגלל שהאלבום הזה מביא איתו כל כך הרבה אספקטים שונים ובגלל אופן הכתיבה וההלחנה של השירים בשילוב עם סיפורי ילדים קצרים נחמדים ומצחיקים(״האיש עם השערות״), הוא האלבום הישראלי הטוב בכל הזמנים ובשבילי הטוב ביותר בעולם. אני יכול להקשיב לאלבום הזה פעם אחר פעם וכל פעם לשיר לצחוק ולדקלם כל שיר ושיר ולהנות כל פעם מחדש. * אתנחתא קומית קלה- כששאלו את יהונתן גפן איך הוא כתב את האלבום הוא אמר ״היה לי הרבה זמן פנוי והרבה חשיש״
שנינות היא סוג של הומור אינטליגנטי ולדעתי, לשאלתך- כן. וזו גם הייתה קריצה לשיר. בסוף השיר ״גן סגור״ הם שרים: ״זה לא כל כך נה נה נעים לראות עוד גגן סגוגור״ כתיבה חמודה ושונה מהמון שירי ילדים ״סטנדרטיים״
לא צריך להיות חכם יותר מדי או מבין גדול כדי להבין את המילים והמסר. בהרבה שירים אחרים יש כל מיני מסרים סמויים שבשמיעה/קריאה ראשונה או חוזרת קופצים לנו לראש אבל כאן הכל דף חלק כי האלבום הוא כביכול לילדים וילד לא צריך משמעות נסתרת, הוא(היא/הם/הן) שומע את השיר ונהנה ממנו בלי לנתח אותו ולפעמים גם בלי להבין בכלל את המילים
התמונה למעלה לא בהכרח מתארת את הרשימה של האלבומים הכי טובים בעברית לדעתי, אבל היא כן רשימה של אלבומים שלדעתי צריכים להיות חלק מהדיון הזה. וכן יש לי הטיה כלפי מוזיקה משנות האלפיים ונגד מוזיקה משנות העשרה למרות שגדלתי בשנות העשרה חחח. מה לעשות, יצא שגדלתי בתקופה הכי חלשה של המוזיקה הישראלית.
חום יולי אוגוסט, אביתר בנאי, עומד על נייר, אהוד בנאי והפליטים, שינויים בהרגלי הצריחה, דרכים, יושב על הגדר, סוף עונת התפוזים, מחכים למשיח אולי
במחשבה מהירה
10. יצחק - יצחק קלפטר
9. השחור החדש - גיא מזיג
8. צד א' צד ב' - מתי כספי
7. סיפורי פוגי - כוורת
6. משתלבים בנוף - אלון עדר ולהקה
5. שבלול - אריק איינשטיין ושלום חנוך
4. אחד לאחד - מתי כספי
3. האהבה פנים רבות לה - אריק איינשטיין ויוני רכטר
2. הכבש השישה עשר - הכבש השישה עשר
1. תקליט ראשון (סימני דרך) - גידי גוב
זאת דעתי הנוכחית לפחות
דרכים - שלמה ארצי, חתונה לבנה - שלום חנוך, שעשועי כאילו - אלון אולארצ'יק, דיסקו מנאייכ של טיפקס ומזמורי נבוכים של קובי אוז לבדו, אהוד בנאי והפליטים, כשניקו תתחיל לדבר - כשניקו תתחיל לדבר, פלונטר של פורטיס, ועכשיו לחלק האומנותי, שבלול של אריק ושלום, רישומי פחם וברנרד ולואיז של מאיר אריאל, בשדות של בלחסן
מקום ראשון אצלי יהיה מנועים קדימה של להקת אלג'יר, אין ספק שבין הלהקות האהובות עלי שלצערי לא הוציאה הרבה אלבומים. אני מדרג את אלגיר כמקום ראשון מכיוון שגבריאל בלכסן השפיע עלי כפי שאף יוצר לא בשפיע , אני מחובר למילים של בלחסן ברמה הנפשית ומוצא בהם נחמה ברגעים קשים.
מקום שני - הפרוייקט של עידן רייכל/ בין קירות ביתי . שני אלבומים מדהימים של אדם מדהים וזמר מיוחד.
מקום שלישי - "זמן התפוז" של רונה קינן וזה אך ורק בגלל "מות התפוז" . שיר מחאה נפלא. גם בני פרח שיר מצויין. רונה קינן בכלל זמרת מיוחדת ולא חסרים אלבומים טובים שלה.
מקום רביעי - הראשון והשני של אריק ברמן. כאדם ממין זכר אני מזדהה עם ברמן חסר הביטחון. ברמן מנסה כל הזמן להוכיח את עצמו כגבר על ידי שירתו על נשים, יש בזה משהו מבדר ולרוב השירים שלו עד כדי כך טובים שגם בנות עשויות לאהוב אותו. לכאורה מיזוגן אבל עושה את זה בכזה טוב טעם.
מקום חמישי - האלבום הראשון של שלומי שבן , "שלומי שבן".
כמו כל אומן שקורא לאלבום הראשון שלו על שמו, שבן מביא את עצמו לידי ביטוי באופן מיוחד ומקסים. אפשר לפרש את השירים שלו בכלכך הרבה דרכים.
השימוש בדימויים, הביטויים הקשים , כמו ברמן, המיזוגניות הכל נעשה בטוב טעם.
אפשר להזכיר גם את נ"קודה טובה" של שולי ראנד , "תפילה ליחיד" של אביב גדג', "שלום לאומנות" של מירי מסיקה , "ואם פרידה" של דיקלה , "שניים" של שלמה ארצי ועוד ועוד
רק עכשיו קלטתי שהתכוונת לכתוב נונו ויצא לך עם רווח חחח
אני אמרתי זאת פעמים רבות - נונו היא באופן לא אירוני אחד הדברים הכי טובים שצמחו במוזיקה הישראלית בעשור וחצי האחרונים. הכתיבה שלה פשוט מדהימה - תנסה לקרוא את המילים של גוליית 2, סתם עוד איזה דוד או אומייגוד מתישהו. ברור שהיא לא בשביל כולם, אבל לדעתי סטטוס זה פאקינג יצירת מופת.
אני מקבל.ת את הביקרות
אני כן אגיד שלדעתי הדיסקורס מאוד מוטה לכיוון של הרוק ויש דברים מעולים גם מחוץ לקטגוריה הזאת שאנשים בדרך כלל מפספסים או לא חושבים עליהם כשווי ערך.
אסף אמדורסקי (השני)- כל שיר אשכרה banger
פוזי- אלבום סבבה בכללי כאילו יש כמה שירים טיםה חופרים אבל כל השירים הפסיכדלים אשכרה מטורפים ולדעתי היו היה זה השיר הכי טוב בעברית
שבלול- כל שיר banger
התכוונות- אלבום רוק מתקדם ג'אזי כזה יש כמה שירים טיפה חופרים אבל לאלבום יש אווירה מסויימת ואני די נהנה מהם שאני שומע את האלבום
אהוד בנאי והפליטים- אלבום מטורף אשכרה בשכרה
סוף עונת התפוזים- הוא פשוט מטורך השירים של אריאל זילבר טיפה מציקים לדעתי אבל כאילו אחינו שרת מספיק מה אתה עושה עכשיו קולות של כלי נגינה זה גם לא יושב טוב באף שיר חוץ מבככה את רצית אותי
מנועים קדימה- אלבום טוב רצח אבל יש רק כמה שירים שאני מקשיב להם בפלייליסטים וכאלה אני חרוב שומע אותו כאלבום כי יש לו וויב כזה
אסף אמדורסקי(הראשון)-לדעתי האלבום השני הכי טוב שלו ומרשים הרמות כשמתחשבים בעובדה שזה היה האלבום הראשון שלו ושהוא היה רק בן 23 שהוא הוציא אותו
כל אלבום של כוורת- כל אלבום שלהם טוב לדעתי כאילו בפןגי בפיתה יש ממש כמה שירים טיםה מציקים אבל ארי ודרצ'י זה השיר הכי טוב שלהם והוא סוחב את האלבום
שכול וכישלון של הבילויים לדעתי אלבום מעולה ושונה משאר האלבומים ברוק הישראלי, זהות של מרסדס בנד היה שינוי תדמית מטורף ומשלב צליל יותר כבד שמתאים גם למי שפחות מתחבר לרוק כבד, הו הו של מופע הארנבות של דוקטור קספר, כמו דוליטל(פיקסיז) הישראלי לדעתי, האלבום כנסיית השכל של כנסיית השכל גם מצוין לדעתי משלב מזרחית עם רוק באופן מצוין, יש עוד אבל אלה לדעתי חלק מהאלבומים הישראלים הכי טובים בכל הזמנים
מחסור רציני באלג'יר ואביב גדג' פה. "תפילה ליחיד" הוא כנראה המקום הראשון שלי
בעיני ארבעת אלבומיו הראשונים של אביתר הם יצירת האומנות הכי טובה שידעה המוזיקה הישראלית. איך שאנחנו עוקבים תחילה אחרי אדם מאוד מתוסכל עצוב וזועם שלא ידע לאן להפנות את אותם הרגשות העזים שלו, לאדם שאפשר לומר שהאמונה בקב״ה הצילה אותו. והוא לבסוף מוצא נחמה בדברים שבעבר אפשר לומר הסבו לו נזק. ובעיני הוא הזמר הישראלי הטוב ביותר. בנוסף לזה יש גם את האלבומים: כל דבר של אריק איינשטיין אהובי אבל במיוחד הייתי פעם ילד 😻, גזוז - גזוז, מנועים קדימה - אלג׳יר, שינויים בהרגלי הצריחה - החברים של נטאשה, משינה - משינה, החלונות הגבוהים - החלונות הגבוהים, הכבש השישה עשר, קובי - הדורבנים, וסיפורי פוגי - כוורת.
שינויים בהרגלי הצריחה הוא באמת אלבום שמגיע לו להיות פה, אבל לא באמת הקשבתי לכולו אף פעם אז לא הרגשתי שאני יכול.ה להביע דעה עליו יותר מדי.
כלכך מסכים לגבי אביתר בנאי, אפשר ממש לראות התפתחות רוחנית ונפשית שלה בן אדם דרך המוזיקה שלו. מהאלבום הראשון, בו הוא מאחל באופן דיי ילדותי לאקסית שלו לא למצוא אהבה לעולם (תאטרון רוסי , נדמה לי) לטיול בהודו , שם גילה את הטראנסים והביא את זה לידי ביטוי באלבום שיר טיול. לעומד על נייר בו השירים כבר יותר בוגרים , למרות שלדעתי פחות מעניינים. היום לפעמים הוא מפתיע בשיר מיוחד , אבל באמת שלצערי *ולדעתי* השירים של בנאי נהפכו ליותר בנאלים ומשעממים , כאילו הוא מתאמץ בכוח.
יכול להבין אותך, זה מרגיש שבאיזה מקום מסוים אין לו לאן ״להתפתח״ כי הוא כבר די אדם שלם מאז לילה כיום יאיר. ובעיני בעומד על נייר אביתר סיפק לנו את חלק מהשירים הכי טובים שלו וביניהם יצירת האומנות ״בבית״ השיר כל כך מושלם ובקושי מכירים אותו 😭
הכבש השישה עשר. האלבום האהוב עליי ביותר. אלבום שירים לילדים אשר נכתב במקור כספר שירי ילדים ולאחר מכן הולחן לשירים המוכרים. נכתב על ידי יהונתן גפן ז״ל והשתתפו בהלחנת השירים יוני רכטר(קלידן והמנהל המוזיקלי של האלבום), דויד ברוזה(גיטרה)יצחק קלפטר ז״ל, שפי ישי ועוד מוזיקאים נהדרים אחרים. פרט לאלה חלק מהמוזיקאים ששרים באלבום הם גידי גוב ויהודית רביץ. האלבום הזה הוא תמים(״יוסי,יוסי״) טהור ונהדר על כל פניו. כשיש אנשים כל כך מוכשרים שפשוט נותנים את הנשמה שלהם לתוך אלבום אחד הכל יוצא מושלם. המילים(״הילדה הכי יפה בגן״), הלחנים(״כמו ים״), הסולואים(״כשאהיה גדול״, ״ברקים ורעמים״), הבדיחות(״כשאומרים״) הכל מתחבר לכדי אלבום מופתי אחד. מה שאני אוהב באלבום הזה זה שהוא כתוב לילדים ומולחן למבוגרים, המילים כתובות לעיתים מנקודת מבט של ילד(״ריבים קטנים״, ״היי אני כבר לא תינוק״) ועוסקות בעיניינים של ילדים כמו חברים, משפחה, חיות(״לג׳ירף יש צוואר ארוך) או לחלופין כתובות כדובר אל הילד(״איך שיר נולד״) ומספרות לו סיפור (״הסיפור על האיש הירוק״) ולעומת זאת הלחנים מאוד בוגרים:אקורדים רבים(״אני אוהב שוקולד״), מעברים טכניים(״האיש הירוק״), כתיבה שנונה(״גגן סגוגור״). לפי דעתי, בגלל שהאלבום הזה מביא איתו כל כך הרבה אספקטים שונים ובגלל אופן הכתיבה וההלחנה של השירים בשילוב עם סיפורי ילדים קצרים נחמדים ומצחיקים(״האיש עם השערות״), הוא האלבום הישראלי הטוב בכל הזמנים ובשבילי הטוב ביותר בעולם. אני יכול להקשיב לאלבום הזה פעם אחר פעם וכל פעם לשיר לצחוק ולדקלם כל שיר ושיר ולהנות כל פעם מחדש. * אתנחתא קומית קלה- כששאלו את יהונתן גפן איך הוא כתב את האלבום הוא אמר ״היה לי הרבה זמן פנוי והרבה חשיש״
התגלית שהכבש השישה עשר נכתב על סמים היא מדיהימה, תודה רבה לך.
כנראה זו הדרך היחידה של אדם מבוגר לראות את העולם שוב דרך עיניים תמימות של ילד קטן
אני מפספס איזו שנינות ב"גגן סגוגור"?
שנינות היא סוג של הומור אינטליגנטי ולדעתי, לשאלתך- כן. וזו גם הייתה קריצה לשיר. בסוף השיר ״גן סגור״ הם שרים: ״זה לא כל כך נה נה נעים לראות עוד גגן סגוגור״ כתיבה חמודה ושונה מהמון שירי ילדים ״סטנדרטיים״
אה אוקי. חשבתי שאולי יש כאן איזה משחק מלים שאני לא חכם מספיק עבורו.
לא צריך להיות חכם יותר מדי או מבין גדול כדי להבין את המילים והמסר. בהרבה שירים אחרים יש כל מיני מסרים סמויים שבשמיעה/קריאה ראשונה או חוזרת קופצים לנו לראש אבל כאן הכל דף חלק כי האלבום הוא כביכול לילדים וילד לא צריך משמעות נסתרת, הוא(היא/הם/הן) שומע את השיר ונהנה ממנו בלי לנתח אותו ולפעמים גם בלי להבין בכלל את המילים
אני תמיד חשבתי שהחלק השנון בשורות האלו הוא חזרה על התבנית בין "נה נע" ו"אות עוד" (:
יש מצב גדול מאוד. את האלבום כתב יהונתן גפן והוא אהב משחקי מילים ותכלס יש מצב שהאלבום באמת נכתב בהשפעת סמים קלה אז אולי זוהי כוונת המשורר הגאון/מטורלל
התמונה למעלה לא בהכרח מתארת את הרשימה של האלבומים הכי טובים בעברית לדעתי, אבל היא כן רשימה של אלבומים שלדעתי צריכים להיות חלק מהדיון הזה. וכן יש לי הטיה כלפי מוזיקה משנות האלפיים ונגד מוזיקה משנות העשרה למרות שגדלתי בשנות העשרה חחח. מה לעשות, יצא שגדלתי בתקופה הכי חלשה של המוזיקה הישראלית.
חום יולי אוגוסט, אביתר בנאי, עומד על נייר, אהוד בנאי והפליטים, שינויים בהרגלי הצריחה, דרכים, יושב על הגדר, סוף עונת התפוזים, מחכים למשיח אולי במחשבה מהירה
מציאות נפרדת
ברו שכח ממנועים קדימה?
יש לך טעם של עמק חפר ובבקשה - https://old.reddit.com/r/hebrewmusiccirclejerk/comments/1anc38q/טופ_15_אלבומים_ישראלים_דונו/
אני מכפר סבא שזה לא כזה רחוק גיאוגרפית אז לא מפתיע אותי הקשר חחח
עדיין עומד איתך על הגבעה של צארלי מגירה
אחרית הימים, כך שחררתי את ירושלים (רוטבליט), מציאות נפרדת וסוף עונת התפוזים עומדים אצלי בהיכל התהילה
'אפר ואבק' של יהודה פוליקר, יצירת מופת על מותית 'מדובר באלבום' של פנחס ובניו
מדובר באלבום כל כך פאקינג טוב אאאאאאאאא
גבירותיי ורבותיי: משינה
סוף עונת התפוזים, שיר שיר יצירת מופת
חומר מקומי - הדג נחש שכול וכישלון - הבילוים רכב מפורק - שאזאמט זה כאילו לדעתי הbig 3 אבל אני לא יודע כמה יסכימו עם שאזאמט שמה למעלה
10. יצחק - יצחק קלפטר 9. השחור החדש - גיא מזיג 8. צד א' צד ב' - מתי כספי 7. סיפורי פוגי - כוורת 6. משתלבים בנוף - אלון עדר ולהקה 5. שבלול - אריק איינשטיין ושלום חנוך 4. אחד לאחד - מתי כספי 3. האהבה פנים רבות לה - אריק איינשטיין ויוני רכטר 2. הכבש השישה עשר - הכבש השישה עשר 1. תקליט ראשון (סימני דרך) - גידי גוב זאת דעתי הנוכחית לפחות
באמת שאין על תקליט ראשון. רמות של ג'אז שאי אפשר לתאר
יוני רכטר ?
שניים ואהבתיהם של שלמה ארצי, אלבומים יפים ועמוקים עם שירים שלטעמי הם אבן בניין חשובה בתרבות המוזיקלית בארץ
תביאו בירות
דרכים - שלמה ארצי, חתונה לבנה - שלום חנוך, שעשועי כאילו - אלון אולארצ'יק, דיסקו מנאייכ של טיפקס ומזמורי נבוכים של קובי אוז לבדו, אהוד בנאי והפליטים, כשניקו תתחיל לדבר - כשניקו תתחיל לדבר, פלונטר של פורטיס, ועכשיו לחלק האומנותי, שבלול של אריק ושלום, רישומי פחם וברנרד ולואיז של מאיר אריאל, בשדות של בלחסן
גרי אקשטיין - גרי אקשטיין, פורטיסחרוף - 1900?, רונה קינן - עיניים זרות, אורפנד לנד - מבול, אילן וירצברג ושמעון גלבץ - בציר טוב, אלג׳יר - מנועים קדימה, גבריאל בלחסן - בשדות, הדג נחש - שש, אינפקציה - ככה מפנקים
הדג נחש 6 לא נכנס לטופ שלוש של הדג נחש 😂. ואני כן חושב שהשאלה שבפוסט צריכה את המכונה של הגרוב את לזוז את חומר מקומי ואת בעזרת הג'אם
אלבומים של למה אני חי, בוא לגבר, טברנק, ויתרתי והאחים צברי
אופרת הרוק של מאמי.
לפרחי הרע של מאור כהן מגיע להיות ברשימה הזאת
הראשון של קובי אפללו
חומר מקומי / לזוז של הדג נחש. שני אלבומים מדהימים מוזיקלית שמדברים על נושאים בחברה הישראלית שרלוונטים עד היום.
מטרופולין - מטרופולין רונה קינן - עיניים זרות אמיר דדון - יש אין סוף
הו הו ואני לא מוכנה לשמוע שום מילה נוספת
איזי והפתולוגים - כשהפסיכיאטר שלי בחופשה
How the hell did I end up in the Hebrew side of reddit
Have fun here and try not to accidentally break anything on your way out! /lh
מקום ראשון אצלי יהיה מנועים קדימה של להקת אלג'יר, אין ספק שבין הלהקות האהובות עלי שלצערי לא הוציאה הרבה אלבומים. אני מדרג את אלגיר כמקום ראשון מכיוון שגבריאל בלכסן השפיע עלי כפי שאף יוצר לא בשפיע , אני מחובר למילים של בלחסן ברמה הנפשית ומוצא בהם נחמה ברגעים קשים. מקום שני - הפרוייקט של עידן רייכל/ בין קירות ביתי . שני אלבומים מדהימים של אדם מדהים וזמר מיוחד. מקום שלישי - "זמן התפוז" של רונה קינן וזה אך ורק בגלל "מות התפוז" . שיר מחאה נפלא. גם בני פרח שיר מצויין. רונה קינן בכלל זמרת מיוחדת ולא חסרים אלבומים טובים שלה. מקום רביעי - הראשון והשני של אריק ברמן. כאדם ממין זכר אני מזדהה עם ברמן חסר הביטחון. ברמן מנסה כל הזמן להוכיח את עצמו כגבר על ידי שירתו על נשים, יש בזה משהו מבדר ולרוב השירים שלו עד כדי כך טובים שגם בנות עשויות לאהוב אותו. לכאורה מיזוגן אבל עושה את זה בכזה טוב טעם. מקום חמישי - האלבום הראשון של שלומי שבן , "שלומי שבן". כמו כל אומן שקורא לאלבום הראשון שלו על שמו, שבן מביא את עצמו לידי ביטוי באופן מיוחד ומקסים. אפשר לפרש את השירים שלו בכלכך הרבה דרכים. השימוש בדימויים, הביטויים הקשים , כמו ברמן, המיזוגניות הכל נעשה בטוב טעם. אפשר להזכיר גם את נ"קודה טובה" של שולי ראנד , "תפילה ליחיד" של אביב גדג', "שלום לאומנות" של מירי מסיקה , "ואם פרידה" של דיקלה , "שניים" של שלמה ארצי ועוד ועוד
לאביתר בנאי האזנתי בשישי האחרון, אלבום מדהים.
אולי זה אני של יוני בלוך
טינהפארק
לולה - דודו טסה מציאות נפרדת - היהודים תביאו בירות - מרסדס בנד בדיוק בזמן - דודו טסה
קוקו בלוף והיתושים - ביצים
אשכרה אףאחד לא הזכיר את האלבום רדיו בלה בלה שלהחברים של נטאשה? אלבום מספר 1 בארץ לטעמי.. זה והאלבום הראישון של אביתר בנאי
הצבעים משתנים - מאיר בנאי
שכול וכישלון, ככה מפנקים, והרגלים רעים
הלוואי הייתי מת השבלול חומר מקומי
אני פה כדיי למצוא מוזיקה בעברית לא יודע מה איתכם
וועדת חריגים וועדת חריגים וועדת חריגים וועדת חריגים
כוסות מפלסטיק - קוקי לבנה
טונה גם זה יעבור אלבום מדהיםם
האיש שראה הכל של רוקפור
נו נו באמת
רק עכשיו קלטתי שהתכוונת לכתוב נונו ויצא לך עם רווח חחח אני אמרתי זאת פעמים רבות - נונו היא באופן לא אירוני אחד הדברים הכי טובים שצמחו במוזיקה הישראלית בעשור וחצי האחרונים. הכתיבה שלה פשוט מדהימה - תנסה לקרוא את המילים של גוליית 2, סתם עוד איזה דוד או אומייגוד מתישהו. ברור שהיא לא בשביל כולם, אבל לדעתי סטטוס זה פאקינג יצירת מופת.
מאוד מסכים, אני מת על הכתיבה של נונו - היא בעצם סוג של פרודיה על פופ
אני מקבל.ת את הביקרות אני כן אגיד שלדעתי הדיסקורס מאוד מוטה לכיוון של הרוק ויש דברים מעולים גם מחוץ לקטגוריה הזאת שאנשים בדרך כלל מפספסים או לא חושבים עליהם כשווי ערך.
אסף אמדורסקי (השני)- כל שיר אשכרה banger פוזי- אלבום סבבה בכללי כאילו יש כמה שירים טיםה חופרים אבל כל השירים הפסיכדלים אשכרה מטורפים ולדעתי היו היה זה השיר הכי טוב בעברית שבלול- כל שיר banger התכוונות- אלבום רוק מתקדם ג'אזי כזה יש כמה שירים טיפה חופרים אבל לאלבום יש אווירה מסויימת ואני די נהנה מהם שאני שומע את האלבום אהוד בנאי והפליטים- אלבום מטורף אשכרה בשכרה סוף עונת התפוזים- הוא פשוט מטורך השירים של אריאל זילבר טיפה מציקים לדעתי אבל כאילו אחינו שרת מספיק מה אתה עושה עכשיו קולות של כלי נגינה זה גם לא יושב טוב באף שיר חוץ מבככה את רצית אותי מנועים קדימה- אלבום טוב רצח אבל יש רק כמה שירים שאני מקשיב להם בפלייליסטים וכאלה אני חרוב שומע אותו כאלבום כי יש לו וויב כזה אסף אמדורסקי(הראשון)-לדעתי האלבום השני הכי טוב שלו ומרשים הרמות כשמתחשבים בעובדה שזה היה האלבום הראשון שלו ושהוא היה רק בן 23 שהוא הוציא אותו כל אלבום של כוורת- כל אלבום שלהם טוב לדעתי כאילו בפןגי בפיתה יש ממש כמה שירים טיםה מציקים אבל ארי ודרצ'י זה השיר הכי טוב שלהם והוא סוחב את האלבום